#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. האם צריך לטאטות לפני נטילת מים אחרונים על הריצפה?<br>2. במה נחלקו?	"1. ב""ש - מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים. בית הלל - נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית.<br>2. החשש הוא ""איבוד אוכלים"". לב""ש - מותר להשתמש בשמש ע""ה ואינו נוטל חתיכות יותר מכזית וא""כ יש לחשוש משום איבוד אוכלים. לב""ה - אסור להשתמש בשמש ע""ה, ולכן פשוט שלא יניח את הפירורים שיש בהם כזית ופחות מכזית מותר לאבדם, ולכן מותר ליטול קודם. [והלכה כב""ש בזה שמותר להשתמש בשמש ע""ה]."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/אלו דברים/דף פג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה סדר הברכות כשמברך על המזון והבדלה יחד (ב""ש, ב""ה - משנה, רבי יהודה)?<br>2. כמי ההלכה?"	"1. משנה - בית שמאי - נר, מזון, בשמים, הבדלה. בית הלל - נר, בשמים, מזון, הבדלה. רבי יהודה - ב""ש - מזון, בשמים, נר, הבדלה. ב""ה - מזון, נר, בשמים, הבדלה.<br>2. רבי בא ורב יהודא בשם רב - ההלכה בשמים ואח""כ נר. [כרבי יהודה כדעת ב""ש]."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/אלו דברים/דף פג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. הביאו לפניו שמן ויין, על מה מברך קודם (ב""ש, ב""ה)?<br>2. מי שימש בסעודה של אבא בר בר חנא ורב חונא?<br>3. מנין המשתמש בכהונה מעל?"	"1. בית שמאי - אוחז כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו, מברך על הכוס ואח""כ על שמן ערב. בית הלל - שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו, ומברך על שמן ערב וטחו בראש השמש, ואם היה שמש תלמיד חכם טחו בכותל, שאין שבחו של תלמיד חכם להיות יוצא מבושם. <br>2. רבי זעירא. ונכנס כשבידו האחת שמן ויין, אמר לו אבא בר בר חנא האם ידך השניה קטועה. וכעס עליו אביו, ואמר לו לא דייך שאתה יושב והוא עומד ומשמש לפניך, ועוד שהוא כהן ואסור להשתמש בכהן, ואתה עוד מבזה אותו? גוזר אני שהוא ישב ואתה תעמוד ומשמש תחתיו.<br>3. רבי אחא בשם שמואל - ""ואמרה להן אתם קודש לה' והכלים קודש"", מה כלים המשתמש בהן מעל אף המשתמש בכהנים מעל."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/אלו דברים/דף פג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. מה נוסח ברכת האש?<br>2. לבית שמאי, למה לא אומרים אשר ברא פרי הגפן?	"1. בית שמאי - שברא מאור האש. בית הלל - בורא מאורי האש.<br>2. יין כיון שמתחדש בכל שנה ושנה אומרים ""בורא"", משא""כ אש אינו מתחדש בכל שעה."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/אלו דברים/דף פג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. האש והכלאים [- פרד, בא מסוס וחמור], מתי נבראו?<br>2. ""ובני צבעון איה וענה הוא ענה אשר מצא את היימים במדבר"" מה הכוונה ""יימים""?<br>3. אלו הסימנין להכיר בפרד אם אמו חמורה ואביו סוס או הפוך?<br>4. מה עשה צבעון וענה?<br>5. מה עשה הקב""ה באותו שעה?"	"1. אע""פ שלא נבראו מששת ימי בראשית אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית.<br>2. רבי יהודה בן סימון - המיונס [- מיני בני אדם המשונים בצורתן]. רבנן - היימי, חציו סוס וחציו חמור.<br>3. רבי יהודה - כל שאזניו: קטנות - אמו סוס ואביו חמור. גדולות - אמו חמורה ואביו סוס. וכך ציוה רבי מנא לאנשים שהיו ממונים לקנות פרדות לנשיא, שכשאתם רוצים ליקח הפרדות תראו אותן שאזניהן קטנות שהן כולן מאם סוסיא, ואמר כך מפני הכלאים.<br>4. זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר ויצא מהן פרדה. <br>5. אמר הקב""ה להם אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. זימן חכינה [- נחש] והעלה עליה חרדון [- מין צב] ויצא ממנה חברבר [- מין נחש צפעוני והוא הערוד]. מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה נשכו כלב שוטה וחיה שבעטתו פרדה וחיה ובלבד פרדה לבנה."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/אלו דברים/דף פג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בריאת האש:<br>1. כמה זמן שימשה האור שנברא?<br>2. מה ראה אדם הראשון באור זה?<br>3. מתי נפסקה?<br>4. איך מצא אדם הראשון אור?<br>5. למה מברכים במוצאי שבת?<br>6. מתי עוד מברכים על האש?	"1. רבי לוי בשם רבי בזירה - רק שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה שנבראת ביום הראשון. [12 - בערב שבת, 12 - בליל שבת, 12 - בשבת. <br>2. והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו כיון שלא פסקה האורה התחיל כל העולם כולו משורר שנאמר ""תחת כל השמים ישרהו למי שאורו על כנפות הארץ"".<br>3. כיון שיצאת שבת התחיל משמש החושך ובא ונתירא אדם ואמר אלו הוא שכתב בו ""הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב"" שמא בא לנשכני ואמר ""אך חשך ישופני"". <br>4. רבי לוי - באותו שעה זימן הקב""ה שני רעפין והקישן זה לזה ויצא מהן האור הדא הוא דכתיב ""ולילה אור בעדני"" ובירך עליה בורא מאורי האש. <br>5. שמואל - לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות, שהיא תחילת ברייתה. <br>6. רב הונא בשם רבי אבהו בשם רבי יוחנן - אף במוצאי יום הכיפורים מברך עליה, שכבר שבת האור כל אותו היום."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/אלו דברים/דף פג		
